אימגו מגזין

http://www.e-mago.co.il/event/debby-ulo.html

דבי אולו- חדירה

 נכתב עי הילה קומם
אוצר התערוכה
דורון פולק

 

דבי אולו / Twisted (התמונות באדיבות: הילה קומם)
דבי אולו / Twisted (התמונות באדיבות: הילה קומם)

האמנית דבי אולו ילידת אריזונה נועזת ויצירתית , ממייסדי פסטיבל מידברן בתערוכת יחיד ראשונה המחברת את הגופני לרוחני
דבי אולו- חדירה
אוצר: דורון פולק
בגלריה עומר תירוש
כיכר קדומים, סמטת מזל מאזנים 2 , יפו העתיקה
פתיחה יום ה’ 5.1.17 בשעה 20:00
הגלריה פתוחה בימים ב’-ו’ בשעות 10:00-18:00 טלפון 077-5545773
נעילה: 27.1

מקוריות ויצירתיות, שילוב של מרכז ושוליים מאפיינים את יצירתה של דבי אולו.
מי שחיה חיים בורגניים, נשואה + 3 ביהוד, בוחנת באמנותה את הגבולות של הגוף והרוח.
היא חברה במיזמים המשלבים אמנות וחברה (ממייסדי פסטיבל “מידברן” ומיזם “חפש את האמנות” בפלורנטין ומציגה במיזמים נוספים רבים). אולו, ילידת אריזונה, למדה תקשורת באוניברסיטת סן-דייגו ועסקה באנימציית תלת מימד. היא למדה פיסול ואמנות אצל יחזקאל כהן ובהמשך במדרשה בבית ברל. היא משלבת ביצירתה דיספלינות ומדיה מגוונים, דרכם היא בוחנת את הגוף ואת הנשמה. בתערוכת היחיד הראשונה שלה “חדירה” היא מרחיבה את המבט לעבר סביבתה הקרובה ויוצרת פורטרטים תלת מימדיים מופשטים של דמויות שנגעו בה ובליבה, תוך שימוש בחפצים ייחודיים שליקטה מהארץ ומהעולם ובכבלי אור (כבלאור). הכבלאור- פיתוח אישי של אולו – הוא חבל פלסטי גמיש, לתוכו היא מחדירה שרשרת של נוריות לדים. הכבלאור נמצא על קו הגבול של בין אמנות לעיצוב, והוא מסמל את הנשמה של כל אחת מהדמויות. הפסלים המאורכים ושואפים מעלה אל היפה והנשגב.  

דבי אולו / אמנות מוארת דורון פולק

פסלי הכבלים המוארים של דבי אולו יוצרים עולם מטאפורי מושלם של אווירה קסומה המבדילה בין אור לחושך, בין יום ללילה בין הטוב לרע. סדרת היצירות החדשה מביאה אינטרפרטציה קיצונית למונח “הגוף” הפיזי והמטאפיזי, עליו אמונה בצורה כל כך מקצועית דבי אולו לאורך כל דרכה האמנותית. הכבלים המוארים אינם אלא – גופים לבנים מבהיקים, הלוכדים את עינו של הצופה בהם ביום וסוחפים אותו למערבולת חושנית ודרמטית בלילה.

לא יפלא, כי דבי אולו יוצרת אמנות, שמקורה באדמה ובקרקע הגשמית והרוויה והיא נישאת אל על ,מעלה מעלה אל העולם הרוחני. “ויאמר אלהים יהיה אור..” ו- ” ויקרא אלהים ליום אור…” הם שני המשפטים עליהם מורכב העולם ועליו מתנהל מחזור חיינו. דבי אולו יודעת לאבחן כוח מאגי מהו, והיא יוצרת ממנו את כבליה המוארים. אין גבול להשראה שהיא נוטלת מחפצים הגשמיים המרכיבים את חייה.הכבלים המוארים הופכים לגופים אנושיים עם פני מסכה עליהם, הם הופכים למלאכים פיוטיים התלויים על קרס תעשייתית מהתקרה, הם יוצרים מטאמורפוזה מפליאה והופכים למים הזורמים מברז ולעיתים הם הופכים לשיח דקיק המתפתל כלפי מעלה יוצא מכד מלא באדמה ופניו אל הרקיע.

אור הבריאה הוא האפשר את הסדר הראשוני בעולם הגשמי. יצירתה המתמשכת על פני עשורים של אולו, עוסקת בגוף, הנשי, הגברי, במקומו של הגוף בסדר החברתי והפוליטי הממלא את ימינו. דבי אולו היא יוצרת נועזת המקדישה את גופה ונפשה לביטוי מאווי חייה. הכבלים החדשים הם צינור ביטוי חריף ומוקצן לסדרת תחושותיה הנוכחית. יצירה מופלאה מרכזית בתערוכה עוסקת בכבל מואר המשתלשל מתוך מבנה עץ שרוף שניצל משריפה. יש בעבודה התעמתות ב”אור הגנוז” עליו מדברת תורת הקבלה. אם האדם נברא ככלי על מנת לקבל את הצופן האלוהי, הרי הכבל המואר הנו האמצעי לכך. חביבה פדיה כותבת במאמרה :”אור כתוך ואור כמעטפות” כי ניתן לחוות את המציאות כחלל שבו מתגלה אור מוחשי. ואכן, לדוגמא, דבי אולו יוצרת כבל מואר מדהים, אשר האור בו נוצר ממגע האדם המדווש על אופניו ויוצר אנרגיה מציאותית וגשמית המביאה את האור.

סדרת הקשרים, ה”פלונטרים היצירתיים” המבהיקים, המחוברים לגופי הכבלים המוארים היא חלק בלתי נפרד מהיצירה התלת ממדית החדשה. דבי אולו מביאה את אותם קשרים אלגוריים לכדי סימליות, המוכרת לנו מעולם ה”קשרים” בספרות ובשירה. קשרים אלה בונים את מהותו של ה”זוהר” בשירו של ביאליק ומבחינים שם בין האמת האלוהית הנשגבת לאור המשחרר את האדם מכבליו. את משמעותו של האור, כפי שבא לידי ביטוי ממעמקי הכבלים הלבנים של דבי אולו, מסביר עמנואל קאנט הפילוסוף, כ”אור המואר מתוך עולמו של המתבונן… וזהו השימוש, שהאדם מקרין מהכרתו על ה”יש” החושי…”

יצירתה של דבי אולו באמנותה המוארת מתחברת לאמנים העוסקים באור החושי והגשמי לאורכה של ההיסטוריה. רמברנט הציג באור הרוחני שלו את הקדושה האלוהית, קספר דוד פרידריך תיאר את מצבו המנטאלי של האדם באמצעות האור הנשגב המצויר שלו ובעידן הנוכחי, מדגימים ג’יימס טורל, המנכיח את האור בחלל וכך יוצר אותו ודן פלבין האמריקאי הבונה קווים אנושיים בחלל, באמצעות הפיסול הנאוני שלו. דבי אולו מתעמתת עם כל אלה ויוצרת בעזרת כבליה המוארים את עולמה הייחודי והפנימי, המהווה דיאלוג לטנטי עם אותם יוצרים. באמנות הישראלית מפליא בלו פיינרו להשתמש באור להבעת חזונו המחבר בין החול לקודש, ומוטי מזרחי מאפיין את דמותו של ה”חלוץ” הישראלי אמצעות נורות האור.

 

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *