Potzuzot

Potzuzot 
Sculpture:      Debi Oulu
Poem: Tchelet Zohar
Calligraphy:    Shiri Lanzer

“Potzuzot Project was conceived to reconcile my traditional beliefs with my inner feminine voice.” -Debi Oulu

Not meant as a provocation, but as a celebration and recognition of who and what we are. 
The Jewish Mezuzah, an ornament hung upon the entrance to the home, containing a prayer, comes from the Biblical commandment to “write the words of God on the gates and doorposts of your house” Deuteronomy 6:9.  It also functions as an “amulet” repelling evil.

Two years ago, on my 50’th birthday, I discovered something so very powerful that it has been influencing my life and art ever since. 
Our vaginas are so much more than only a sexual organ.  They are the “source” of female power and energy.  They are the fire which created the universe. They are the creative power of nature. And as such, I created this object of art to grace the entrance to my home, welcoming people into my sanctuary, blessing and protecting those that reside within.

The “scroll” written by Tchelet Zohar, (to be rolled up inside) is the voice that bridges the gap from tradition, to a prayer for modern times. This is a prayer that I feel comfortable blessing my home with. (full text below)

Tchelet Zohar, 23, is a poet and artist from Jerusalem.  In her poems she deals with her relationship with God, Judaism, sex and the soul.  She draws great inspiration from the religious tradition in which she grew up.  In recent years, she has been living with her partner and writing about the life and love of the LGBT in Israel and Jerusalem

פותזוזות
פיסול: דבי אולו
שיר: תכלת זוהר
קליגרפיה: שירי לנצר

“פרוייקט פותזוזות נוצר על מנת ליישב בין האמונות המסורתיות שלי ובין קולי הנשי הפנימי.” – דבי אולו
הפרוייקט לא נועד להוות פרובוקציה – אלא שמחה והכרה במי ובמה שאנחנו. 
מזוזה היהודית, הקישוט אשר תלוי בכניסה לבית ובתוכו תפילה, נובע מהציווי  התורני:  “וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.” (דברים ו, פס’ ט)  המזוזה משמשת גם כסוג של קמע כנגד עין הרע.
לפני שנתיים, ביום הולדתי החמישים, גיליתי משהו חזק ועוצמתי אשר המשיך להשפיע על חיי ועל האמנות שלי מאז: 
הפות שלנו הוא הרבה יותר מאשר רק איבר-מין. הוא “מקור” הכוח והאנרגיה הנקבית. הוא האש אשר בראה את העולם. הוא כוחו היצירתי של הטבע.
בתור שכזה, יצרתי אובייקט אמנות בכדי לכבד את הכניסה לביתי, להזמין אנשים אל תוך המפלט וקודש-הקודשים שלי, לברך ולהגן על אלה המתגוררים בו.
הטקסט במגילה (המגולגלת בפנים) נכתב על ידי תכלת זוהר, והוא הקול המגשר על הפער בין המסורת לתפילת הזמנים המודרניים. זוהי תפילה אשר איתה אני מרגישה בנוח לברך את ביתי, את הבאים אליו והמתגוררים בין כתליו.
דבי אולו היא אמנית אינטראקטיבית אשר מערבת את צופיה עם היצירות שלה באופן המאפשר לאמנות להשיג את מטרתה. היא עושה זאת באמצעות מגוון רחב של חומרים ומדיומים. הקיץ הזה היא מפיקה תערוכה קבוצתית בשם “פותות מדברות”  בה השתתפו יותר מ-40 אמנים במדיומים שונים

תכלת זוהר, היא משוררת ואמנית מירושלים. בשיריה היא מתמודדת עם יחסה לאלוהים, יהדות, סקס ונשמה.  תכלת שואבת השראה עצומה מן המסורת הדתית בה היא גדלה.  בשנים האחרונות היא חיה עם זוגתה, וכותבת על חיים ואהבה להט”ביים בישראל ובירושלים.

שיר: תכלת זוהר

יהיו מילים אלה הכרת הודיה

על שחוזרת בך נשמתך בחמלה

על כי נעשית ברצון

ובצלם

ולזכרון

שנברא העולם בדיבור, שצורתו צורת שפה

והגביל חוכמתו באותיות

ושיננת

כי בלשונך הכוח ליצור עולמות

ולהחריבם

ודיברת בך טוב. (TUV)

יהא הצעד הזה על מפתן, זמן

שהייה-מעט

והיית את מחליפה את הזמנים

בין חול לקודש, בין חוץ לפנים

יהא ביתך סוגה בשושנים

וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ

וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ

ויהי שלום בחילך, שלווה בארמנותייך

יהי הפתח הזה כפתחי עולם,

ויבואו בו בשלום באי עולם

וכל דיכפין ייתי ותאמרי –

הרחב פיך ואמלאהו.

תהי נשיקת שפתייך עלייך כחותם

והיית כאסתר ודבורה ויעל ומרים

והתעוררת עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי

כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי

ובאו ונבעו מרחמך רחמייך

והיית שומרת אחותך, ואמרת לה בדמייך

חיי,

בדמייך חיי

כי אל אשר תלכי אלך

ובאשר תליני – אלין

עמך-עמי

ואלוהייך – אלוהיי

ואהבת

בכל לבבך ובכל מאדך

לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶן

וִימֵי שנות ילדיכן עַל הָאֲדָמָה

כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ

שלום

בית